דבר המנהל

"העיקר נסתר מן העין", נכתב בספר הנסיך הקטן. המשפט הזה מלווה אותי בעשייה החינוכית ביובלים, משום שהוא מזכיר לנו שהחינוך מתרחש במקומות שונים מגוונים: בקשר, בהתבוננות, באחריות וביכולת לראות אדם שלם מאחורי תלמיד.

חינוך בעולם משתנה

השאלות שמלוות אותנו אינן פשוטות:

• לאיזה עולם אנו מכינים את הילדים שמתחילים את דרכם בכיתה א’?
• אילו כישורי למידה יאפשרו להם לפעול בעולם שבו טכנולוגיה ובינה מלאכותית הן חלק מהיומיום?
• איך יוצרים מרחב שמאפשר למידה, משחק וצמיחה בתוך מציאות חברתית מאתגרת?
• כיצד לאפשר לילדים לחקור בעצמם את הנסתר באמצעות פיתוח יצירתיות ושאילת שאלות?

למרות שהעיקר נסתר מן העין, אנו שואפים לעשות כל שביכולתנו כדי לראות כל ילד וילדה. להכיר, ללוות ולהתאים מענה לצרכים האישיים בתוך מערכת גדולה ומורכבת. זוהי עבודה יומיומית, הדורשת תשומת לב, עקביות ופעולה משותפת של צוות שלם.

יובלים הוא בית הספר הגדול ביותר בעמק חפר. בתוך הגודל הזה מתקיימת עשייה מכוונת לשימור תחושת הבית והקשר האישי. הקפדה על היכרות, ליווי וראיית הפרט עומדת בלב התרבות הבית־ספרית שלנו.

החינוך ביובלים מתקיים מתוך עבודת צוות: צוות חינוכי מקצועי ומסור, תלמידים שותפים לדרך, והורים המעורבים בחיי ילדיהם. השותפות עם ההורים חשובה לנו מאוד; הקשבה ושיח פתוח הם חלק בלתי נפרד מהעשייה שלנו. תודה לפורום ההורים המופלא שלנו על המעורבות והחשיבה המשותפת.

תפיסת "מרחבי יובלים" מחברת בין המרחב הרגשי, המרחב הבית־ספרי ומרחב המשמעות. היא משמשת לנו כמצפן לעשייה שיש בה עומק ורצף. חינוך למשמעות נוצר כשהילד מבין למה הוא לומד ואיך הלמידה פוגשת את עולמו – בכיתה, בהפסקה ובפעילות החברתית.

תודה עמוקה לאנשי החינוך שפעלו ביובלים בעבר ולאלו הפועלים בו בהווה. המחויבות שלכם היא שמאפשרת לבית הספר להמשיך להיות מקום שטוב לגדול בו.